האמת על הפדופיליה בישראל: אלפי שמות מוסתרים והמערכת הכושלת

אתמול נוצר רעש תקשורתי גדול בערוץ 13 בנוגע לבכירים ששמותיהם לא פורסמו, כולל חברי כנסת. במאמר זה אסביר מדוע חשיפת רשימה כזו לא אמורה לזעזע את הציבור, ומה באמת צריך לזעזע אותנו – דבר שכנראה יישאר ללא תגובה ציבורית משמעותית.

היקף הבעיה האמיתי

בישראל קיימים אלפי פדופילים ששמותיהם מוסתרים מהציבור. לא מדובר ב-30 או 90 איש בלבד, אלא לפחות 8,000 מקרים מוכרים למערכת. אני עצמי מכיר לפחות 1,800 כאלה. אנשים אלה נחקרו, צולמו, הוקלטו והודו במעשיהם, והטלפונים שלהם נבדקו – ללא כל סחיטה או לחץ פסול.

ומה לגבי אלה שהמשטרה עוצרת במבצעים שלה? בקיצור, מדובר באלפי ‘מחבלים’ שמסתובבים חופשי. מורים בתל אביב, חולון, פתח תקווה, ירושלים, קדימה, נתניה ועוד מקומות רבים.

מדוע אין צעקה ציבורית?

מישהו שואל איפה הרשימות? לסיכום, כל הסיפור הזה הוא חרטא. עוד 30 שמות לא יעשו שום הבדל, במיוחד כשהשמות כבר רצים בערוצי טלגרם שונים.

הסכנה האמיתית היא הענישה המקלה, היעדר מרשם אמיתי פתוח לציבור, והאכיפה שהפכה למשחק של חתול ללא ציפורניים מול עכבר בגודל של פיל.

סיון כהן – הכל כלול