שני מטרידים סוטים במחיר של כרטיס אחד: הביקורת על ארז דריגס ויפתח אופיר בתיאטרון תמונע

בעולם התיאטרון הישראלי, נושא ההטרדות המיניות ממשיך לעורר סערה. לאחרונה, עלתה ביקורת חריפה נגד תיאטרון תמונע על כך שהוא מאחד שני שחקנים שנויים במחלוקת בהצגותיו, ומעניק להם במה ציבורית. מדובר בארז דריגס ויפתח אופיר, ששניהם הואשמו בעבר בהתנהגויות פוגעניות, כולל כאלה שמעורבות בהן קטינים. הביקורת מעלה שאלות קשות על האחריות של מוסדות תרבותיים בשמירה על סטנדרטים אתיים.

המקרה של ארז דריגס

בשנת 2021, פורסם תחקיר מקיף באתר “פוליטיקלי קוראת” ובכלי תקשורת נוספים, שבו נטען כי ארז דריגס הטריד מינית מספר נשים צעירות, חלקן קטינות. ההאשמות כללו הודעות והתנהגות שיטתית שנמשכה תקופה ארוכה. דריגס עצמו הודה בחלק מהטענות, התנצל בפומבי, והושעה זמנית מפעילויותיו המקצועיות. עם זאת, הוא חזר מאוחר יותר להפקות שונות, מה שמעורר תהיות על מידת השיקום והאחריות האישית.

המקרה של יפתח אופיר

בשנת 2014, נעצר יפתח אופיר על ידי המשטרה בחשד לניסיון הטרדה מינית של קטין בן 14. המקרה התרחש במסגרת מבצע משטרתי שבו התחזה אדם לקטין ברשתות החברתיות. אופיר נחקר על ניסיון מעשה מגונה והטרדה מינית, הודה במעשים ושוחרר בתנאים מגבילים. בעקבות זאת, הוא הושעה לצמיתות מתיאטרון הקאמרי. הסיפור דווח בהרחבה בכלי תקשורת מרכזיים, והוא ממשיך להוות כתם על קריירתו.

מדוע תיאטרון תמונע בוחר לאחד אותם? השאלה המסקרנת היא למה דווקא תיאטרון תמונע מחליט לאחד את “צמד המטרידים” בהצגותיו ולתת להם במה. הניסיון מלמד כי מוסדות שמעניקים פלטפורמה לאנשים עם עבר פלילי או אתי בעייתי עושים זאת מסיבות שונות, אך לעיתים קרובות הן קשורות לשיקולים כלכליים או אמנותיים על חשבון ערכים מוסריים. הביקורת הציבורית גוברת, והיא קוראת לבחינה מחודשת של מדיניות התיאטרון בנוגע לשחקנים עם רקע כזה.

מה דעתכם? האם תיאטרון צריך להעניק הזדמנות שנייה לאנשים כאלה, או שיש להחרים אותם לחלוטין? שתפו את מחשבותיכם בתגובות.